בפאנל שכותרתו "מהפכות חילוניות ומהפכות-נגד דתיות", הציג פרופ' מייקל וולצר את מסקנות מחקרו. פרופ' אווה אילוז, פרופ' קסוואן וולוטאט ומר ליאון ויזלטיר הגיבו והציגו דעתם בנושא.
במושב "אלימות בשמו של אלוהים – היש מוצא?" התמודד הרב לורד יונתן זקס עם השאלה האם הדת מוסיפה שמן למדורת האלימות, או אולי היא זו שבכוחה לכבות את האש?
לגלרייה המלאה ב-Flickrפרופ' קארן בארקי, פרופ' מתי שטיינברג, פרופ' נח פלדמן ופרופ' שיבלי תלחמי דנו ב"דתיות, חילוניות והסערה במזרח התיכון". במושב ניסו החוקרים לחזות כיצד המאבקים האתניים והדתיים שאנו עדים להם במזרח התיכון הסוער ישפיעו על עתיד האזור.
מר אוסוולדו גוליוב, גב' אגי משעול, הרב חיים סבתו, גב' ניקול קראוס דנו בדרכים שבהן הקשרים השונים בין דתיות וחילוניות משפיעים על האמנות והתרבות המודרנית, בפאנל בנושא: "גורל החילון והיצירה הספרותית-תרבותית".
לגלרייה המלאה ב-Flickrיו"ר הכבוד של הפורום עד לפטירתו היה
הנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל.
בפורום חברים כ-80 אישים מתחומים שונים – אנשי רוח, הוגים, חוקרים, יוצרים ומנהיגים מהארץ ומהעולם, שהוזמנו על ידי הספרייה הלאומית.
חלק מן הדיונים היו פתוחים לציבור, וחלקם הוגבלו לחברי הפורום ולאנשי הספרייה.
כלל דיוני הפורום הועברו בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית.
בעתיד יתכנס הפורום במשכנה החדש של הספרייה הלאומית בירושלים.
עד להשלמת המשכן החדש יתכנס הפורום בביתה הנוכחי של הספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ובמקומות אחרים בירושלים.
קודש וחול: עימות, שיתוף והשפעה הדדית
מלון הר ציון
מול הטענה שחילוניות ודתיות הן שתי מסגרות פילוסופיות ומוסריות הנבדלות זו מזו ניצבת טענת נגד, הגורסת כי הגבולות אינם כה חדים ומצביעה על רמה משמעותית של שיתוף והשפעה הדדית בין שתי המערכות. מתי צפוי עימות ומתי צפוי שיתוף פעולה בין השתיים בסוגיות הנוגעות לצדק, סמכות, אמת, מדע, משמעות הקיום האנושי, הגדרת טבע האדם ורפורמה חברתית? האם צורות חיים – דתית או חילונית – מולידות רגישויות מוסריות מובחנות? האם אפשר להגיע לקונצנזוס מוסרי בחברה המכילה בקרבה קודש וחול גם יחד?
13:00-12:00
אתרי הקודש בירושלים משרים תקווה ומעוררים גם תחושות זעם. הם נוטעים השראה בקרב המאמינים, וזו לעתים מרוממת לגבהים, ולעתים מדרדרת לתהומות. מה משמעות העובדה ששלוש הדתות לפותות זו בזו ושקועות יחדיו באבניה העתיקות של עיר אחת?
אנו מכירים מהפכות חילוניות שהולידו מהפכות-נגד דתיות. האם תנועות לשחרור לאומי בנויות על ערכים חילוניים, או שמא עצמאות פוליטית יכולה להופיע בשמה של דת? מדוע ליברלים וחילוניים מוצאים את עצמם תדיר מאוכזבים בשחר שלמחרת הדחתו של השליט העריץ? האם תהליך של דמוקרטיזציה אפשרי במרחב ציבורי הנתון לשליטה דתית? פרופ' מייקל וולצר יציג את מסקנות מחקרו בסוגיות אלה, כפי שהן התבטאו בהודו, באלג'יריה ובישראל. המגיבים ידונו בהשפעתם של קודש וחול על הופעתן ועל התקיימותן של חברות פתוחות.
ההיסטוריה האנושית רצופה מעשי אלימות המבוצעים בשמו של אלוהים. מלחמות דת ושפיכות דמים מוצגות כמצווה ומנומקות בטעמים דתיים. ועדיין, כל הדתות הגדולות קוראות גם לשלום. מה ניצב בשורשיה של האלימות הדתית וכיצד יש להבינה בימינו? האם הדת, הנתפסת בדרך כלל כחלק מן הבעיה, יכולה להיות גם חלק מהפתרון?
היחסים המתוחים בין דת לחילוניות מתרחשים בעולם לא צפוי, משתנה ומלא באי ודאות: ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, הברקזיט בבריטניה, עליית הימין באירופה, האיסלאם הקיצוני – האם תהליכים אלו מגדירים את העולם אחרת מבעבר?
מילון וובסטר מגדיר חילוניות כ"אמונה שדת לא צריכה למלא תפקיד בממשל, בחינוך, או ברכיבים אחרים של החברה". דומה שהמציאות הפוליטית אינה נענית בקלות להבחנות חדות ודיכוטומיות. ואכן, החיים במסגרת המדינה מציפים סוגיות המשקפות יחסים מורכבים בין חילוניות לדתיות: היחס בין דת ללאומיות, בין דת לדמוקרטיה, המפגש בין הדת לריבון, המאבק על זהותו של המרחב הציבורי, המתח שבין המשפט הדתי למשפט החילוני ועוד. מהם הביטויים העיקריים של היחסים בין חילוניות לדתיות בהקשר הפוליטי? האם ניתן לאבחן את המגמות המשמעותיות בתחום, שתשפענה על דמותן של מדינות המחר?
לאורך ההיסטוריה האנושית נועד לדת תפקיד משמעותי בגיבושן של חברות, במתן משמעות וזהות ייחודית לחבריהן ובהתוויית אורחות חיים שמבדילות בין חברות. כיצד העימות, ההשפעה ההדדית והשיתוף שבין החילוניות לדתיות משפיעים על דמותה של חברה – על הארגון החברתי, המוסדות, המנהיגות, תהליכי הגיבוש והקיטוב, הקהילה, המשפחה, יחס הפרט לחברה, מעמד האישה? האם ניתן לאבחן את המגמות המשמעותיות בתחום, שתעצבנה את דמותן העתידית של החברות השונות?
13:30-14:15
הספרייה הלאומית נמצאת בתהליך התחדשות השם דגש מיוחד על הנגשה אקטיבית של אוצרות התרבות הספונים בין כתליה. כמוסד מחקרי מוביל, שגם מבטיח לציבור הרחב גישה לאוספיו, הספרייה מתכננת לקיים באופן שיטתי מגוון פעילויות: תערוכות, מערכי לימוד, כנסים, אירועים ועוד. אתגר התכנון והביצוע של פעילויות הנגשה אלה מחדד שאלות של זהות וסדרי עדיפויות. מהי ספרייה לאומית בחברה רב-תרבותית? למי שייכת הספרייה ובאיזה אופן? שאלת ההנגשה מורכבת במיוחד בחברה רב-תרבותית, שיש בה ציבורים הנבדלים זה מזה במוצאם האתני ובשפתם, ומתאפיינים בתפיסות שונות של לאומיות, דת, אידיאולוגיות וערכים. לציבורים אלה, הבאים מרקעים שונים (וכוללים גם את יהדות התפוצות), יהיו ציפיות שונות, ולעיתים אף ציפיות מתנגחות, באשר לאופן התנהלותה של הספרייה. הדיון בקבוצות העבודה נועד להניב תובנות שיסייעו בגיבוש דרכים להתנהלותה של הספרייה בסוגיית אתיות ותרבותיות רגישות אלה.
המזרח התיכון משוסע וסוער. סכסוכים הופכים ליותר ויותר סקטוריאליים הן על רקע אתני והן על רקע דתי. האם השסעים עצמם, אשר להם שורשים היסטוריים, הם סיבת הסכסוכים, או שמא אלה מתלקחים בגלל היחלשותן וקריסתן של מדינות? כך או כך, התגברותם של סכסוכים אלה במאה ה-21 מעיבה על הסיכוי לשלום באזור, ואף מאיימת על שלום העולם. עד כמה משפיע השסע הדתי על מצבו של המזרח התיכון? מהו רישומם של תנועות וכוחות חילוניים שנאבקו במהלך המאה ה-20 למען מזרח תיכון שונה? האם סכסוך בשמה של דת הוא בהכרח קשה יותר לפתרון? האם פיוס בין-דתי ופנים-דתי הוא תנאי הכרחי להשגת יציבות והסדרים פוליטיים?
הדת העניקה השראה לביטויים ענפים ומגוונים של אמנות ויצירה רוחנית, החל בכתבי הקודש עצמם. יחד עם זאת, בשמה של הדת דוכאו יוצרים גדולים, צונזרו יצירות מופלאות ונפסלה הלגיטימיות של תרבויות. כיצד העימות, ההקרנה ההדדית והשיתוף שבין חילוניות לדתיות משפיעים על היצירה התרבותית? מה חילוני ומה דתי באמנות ובתרבות המודרנית? כיצד מושגים דתיים מאתגרים את היצירה הספרותית והמוזיקלית העכשווית?
Mustafa Akyol is a Turkish writer and journalist. He is the author of "Islam without Extremes: A Muslim Case for Liberty". He is a contributing opinion writer for the International New York Times.
רנה ברגינסקי הוא בנקאי הפעיל בתחום מזה יותר מארבעים שנה. כיום הוא מנהל משרד משלו, הפועל כבוטיק פיננסי בציריך. לפני 28 שנה, ברגינסקי ואשתו יסדו את René and Susanne Braginsky–Foundation , קרן התומכת בפרויקטים בתחום החברה והתרבות בשווייץ ובישראל. ברגינסקי עמד בראש קרן היסוד בשווייץ וזכה בפרס "יקיר". במשך שנים רבות עמד בראש האגודה השוויצרית של ידידי מכון וייצמן למדע ובשנת 2012 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד ממכון וייצמן. רנה ברגינסקי ידוע כבעל אוסף מעולה של כתבי יד עבריים עתיקים ושל ספרים עבריים מאוירים. הפריטים הייחודיים באוסף הוצגו בתערוכות באמסטרדם, בברלין, בירושלים, בניו-יורק ובציריך.
מאיר בוזגלו הוא מרצה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ומכהן גם כמנהל המכון לחקר הטיפוח בחינוך. תחומי מומחיותו הם הפילוסופיה של המתמטיקה, של השפה ושל היהדות. הוא פעיל במפעלים חינוכיים רבים, והיה אחד ממקימי "קדמה" – ארגון שפועל למען הזדמנויות חינוכיות שוות ברחבי מדינת ישראל. כמו כן הוא מכהן בחבר הנאמנים של קרן אבי חי. בין פרסומיו הרבים The Logic of Concept Expansion (2002), ו-Solomon Maimon: Monism, Skepticism and Mathematics (2002).
מנחם בן- ששון מכהן כנשיא האוניברסיטה העברית זו הקדנציה השנייה. הוא פרופסור לתולדות עם ישראל ושימש רקטור האוניברסיטה וסגן דיקאן של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה. בנוסף לכך, היה חבר כנסת מטעם מפלגת "קדימה" (2009-2006), היה חבר במועצת המנהלים של "יד ושם" ונשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות, סגן נשיא ה-Memorial Foundation for Jewish Culture ויושב ראש מכון בן-צבי. בין הפרסים ותארי הכבוד בהם זכה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם ה-Jewish Theological Seminary, פרס יצחק בן-צבי להיסטוריה יהודית ופרס Feher לחקר המורשת היהודית (1997). הוא מחברם של פרסומים רבים בתחום תולדות עם ישראל בארצות האסלאם בימי הביניים.
Prof. Karen Barkey teaches at the University of California, Berkeley. Her research focuses on religion, religious legitimacy and toleration in the context of the Ottoman Empire and Islam. She co-edited "Choreographies of Shared Sacred Sites", which explores the history of shared religious spaces in the Balkans, Anatolia and Palestine/Israel, regions once under Ottoman rule.
רות גביזון מחזיקה בקתדרה ע"ש חיים כהן ומכהנת כפרופסור אמריטה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה תורת המשפט, דת ומדינה, זכויות אדם, תיאוריה פוליטית, משפט חוקתי, דת ופוליטיקה, וישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא ביקרה באוניברסיטאות רבות ביניהן ייל, פרינסטון, ואוניברסיטת ניו יורק. כמו כן הייתה ממייסדי האגודה לזכויות אזרח בישראל ושימשה בעבר יו"ר הארגון ונשיאתו. מאז 2005 היא מכהנת כנשיאה מייסדת של מרכז "מצילה" מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית. בין הפרסים היוקרתיים בהם זכתה: פרס חשין להצטיינות במחקר (2006) פרס א.מ.ת למשפט ומדע המדינה (2003) דוקטור לשם כבוד מהסמינר התאולוגי היהודי (JTS) (2003) ופרס ישראל לחקר המשפט (2011).
מיכה גודמן הוא מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון הרטמן. הוא עומד בראש המדרשה למנהיגות חברתית "עין פרת", בית המדרש הפלורליסטי המוביל לצעירים בישראל. הוא הוגה מרכזי וקול מוביל בנושאי יהדות, ציונות, מקרא, והאתגרים העומדים כיום בפני ישראל ויהדות העולם. הוא מחברם של שני רבי המכר "סודותיו של מורה הנבוכים" (2011) ו"חלומו של הכוזרי" (2012) בנוסף לפרסים הרבים על פרסומיו, הוא גם זוכה פרס ליבהבר לעידוד הסובלנות הדתית לשנת 2014.
לא נמצאו חברי פורום
פרופסור משה הלברטל מחזיק בקתדרה למשפט ע"ש גרוס באוניברסיטת ניו יורק, ובקתדרה ע"ש ג'ון וגולדה כהן למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. בנוסף, הוא עמית במכון הרטמן, ומנהל מרכז "תקווה" למשפט ולתרבות יהודית בניו- יורק. הוא כיהן כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים הן באוניברסיטת הרווארד והן באוניברסיטת פנסילבניה. הלברטל הוא זוכה פרס ברונו של קרן רוטשילד (1999) ופרס גולדשטיין-גורן לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל (2001) עבור ספרו "בין תורה לחכמה" (2000) אחד מפרסומיו הרבים.
יאיר המבורגר הוא יו"ר הדירקטוריון של חברת הראל ביטוח ושירותים פיננסים בע"מ. הוא כיהן כמנכ"ל החברה מאז ייסודה ב-1975 ועד שנת 2010. לזכותו נזקפת צמיחתה של החברה מחברת ביטוח קטנה לחברת הביטוח הגדולה בישראל. המבורגר משמש כיו"ר פורום החברים של הספרייה הלאומית, יו"ר מכבי עולמי, וכיו"ר הוועדה הציבורית של בית נועם. כמן כן, המבורגר חבר בעמותות רבות; מכללת נתניה, חינוך לפסגות, התזמורת הפילהרמונית ועוד. המבורגר זכה בתואר כבוד מהמכללה האקדמית בנתניה כהוקרה על עבודתו בקידום הביטוח ותרומתו למטרות חברתיות בתחומים שונים בחברה הישראלית.
One of America’s foremost political thinkers, Prof. Michael Walzer has written about a wide variety of topics in political theory and moral philosophy, including political obligation, just and unjust war, nationalism and ethnicity, economic justice, and the welfare state. He served as co-editor of the political journal Dissent for more than three decades, retiring in 2014.
ליאון ויזלטיר הוא סופר, מבקר ופילוסוף. הוא משמש עורך של ה-The New Republic משנת 1983 וכחבר מערכת ה-Jewish Review of Books. הוא השלים דוקטורט בלימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ובשנים 1982-1979 היה חבר ב-Harvard Society of Fellows. בנוסף לכתיבה העיתונאית שלו, הוא פרסם מספר יצירות ספרותיות וספרי עיון, בהם Nuclear War, Nuclear Peace (1983), Against Identity (1996) ו-Kaddish (1998), ספר המשלב זיכרונות עם היסטוריה תרבותית ואשר זכה בפרס ה-Jewish Book Council. כמו-כן, זכה ויזלטיר בשנת 2013 בפרס דן דוד על תרומתו בתחום הרעיונות והפילוסופיה בת זמננו.
Prof. Kesavan Veluthat served as Professor and Chair of the Department of History in the University of Delhi. He is now teaching in Hyderabad as a Visiting Professor. His articles and books have been published in English, Malayalam and Sanskrit. Among them: "The Political Structure of Early Medieval South India".
Rabbi Lord Jonathan Sacks is an international religious leader, philosopher, award-winning author and respected moral voice. He served for 22 years as Chief Rabbi of the UK and Commonwealth. He is the author of over 30 books, including the bestseller "Not in God’s Name: Confronting Religious Violence" (2015).
עלי חידר שימש בעבר מנהל שותף של "סיכוי", עמותה לקידום שוויון הזדמנויות בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל. במסגרת תפקידו זה ניהל שורה של פרויקטים, בהם "מדד השוויון". יזם והוביל את הפרויקט לפיתוח מנהיגות ויזמות בקהילה במגזר הערבי ועבד כעורך–דין עבור מספר ארגונים לזכויות אדם. עלי הוא מחבר שותף של מסמכי חזון העתיד לערבים הפלשתינים בישראל (2006). הוא גם מייסדם של ארגונים חברתיים רבים בהם הוא פעיל בהם במשך השנים, ביניהם המועצה הפדגוגית הערבית, "עדאלה", מרכז "אלעאם" והמרכז לצדק חברתי. לעלי תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר–אילן וכן תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא למד זכויות אדם ונושאים הקשורים בחברה הישראלית במסגרת האוניברסיטה העברית ועיתונאות במשך שנה בעיתון "הארץ". תחומי העניין שלו הם זכויות אזרח, מדיניות ציבורית ופילוסופיה (בעיקר פילוסופיה אסלאמית).
נידאא חורי, ילידת הכפר פסוטה, היא משוררת, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות ומשמשת מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. ספרי השירה הרבים שכתבה תורגמו למספר שפות. בין ספריה "כתאב אלח'טאיא" (ספר החטאים) (2011), "כתאב אלח'לל" (ספר הפגם), ו-"בגוף אחר", מבחר משיריה שתורגם לעברית ויצא ב-2011. ספרה "הכתר המר" שיצא ב-1997, נאסר להפצה על-ידי הצנזורה הירדנית. חורי שימשה כמתאמת פעולות של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ייסדה וניהלה את "עמותת הישרדות", והיא פעילה ב"עמותת אל-נוהוד" לעידוד השכלת נשים בדואיות. בשנת 2000 זכתה בפרס הספרות ליצירה מטעם משרד המדע, התרבות והספורט, וב-2012 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול.
לא נמצאו חברי פורום
יאיר כהן הוא מפקדה הקודם של יחידת 8200, זרוע המודיעין והסייבר המרכזית בצה"ל. כיום הוא משמש כראש תחום הסייבר בחטיבת היבשה של אלביט מערכות בע"מ, חברה בינ"ל לפתרונות הגנה אלקטרוניים. קודם לכן שימש סגן נשיא בחברת הטכנולוגיה המובילה אלרון תעשיות אלקטרוניות בע"מ, ובכלל אנרגיות. כמו כן כיהן כחבר דירקטוריון של כמה חברות בת של אלרון ובקבוצות IDB, וכיו"ר חבר הנאמנים של חברת ECtel. בועידת הנשיא בשנת 2013 הוא נשא נאום על מאפייני שדה הקרב העתידי, "מלחמות המחר – כבר לא מדע בדיוני".
פיטר נ. מילר הוא פרופסור להיסטוריה ומשמש דיקן וראש התכניות האקדמיות ב- Bard Graduate Center. הוא מחזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג' משנת 1990. מילר שימש פרופסור אורח במספר מוסדות ובעבר היה עמית הן ב-MacArthur Foundation והן ב-Guggenheim Foundation. מילר נודע כמומחה בהיסטוריה אינטלקטואלית. הוא מחברם של ספרים רבים העוסקים בנושאים פילוסופיים ומתודולוגיים בתחום ההיסטוריה של ההיסטוריוגרפיה וההיסטוריה של התרבות, בהם: Defining the Common Good: Empire, Religion and Philosophy in Eighteenth-Century Britain (1994, 2004) ו-Peiresc's Orient: Antiquarianism as Cultural History in the Seventeenth Century (2012).
דומיניק מואיסי הוא חוקר בתחום מדעי המדינה. הוא מייסד שותף ויועץ בכיר של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (IFRI). מואיסי שימש כפרופסור ב-Institut d'études politiques de Paris וכפרופסור אורח הן באוניברסיטת הרווארד והן ב-College of Europe ב-Natolin. הוא חבר במועצה המייעצת הבינלאומית של ה-Moscow School of Political Studies וב-European Council on Foreign Relations. דומיניק מואיסי שימש עורך ראשי ב-Politique étrangère, ומשמש כיום חבר במערכת כתב-העת. הוא כותב קבוע של מאמרי דעה ומסות במספר כתבי-עת בינלאומיים חשובים. כמו כן, בשנת 2010 ראה אור ספרו The Geopolitics of Emotion: How Cultures of Fear, Humiliation and Hope are Reshaping the World.
סמי סמוחה הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה וכנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטאות ובמרכזי מחקר רבים וזכה בפרס ישראל לסוציולוגיה לשנת 2008. סמוחה מתמחה ביחסים אתניים השוואתיים ופרסם הרבה על השסעים הפנימיים בחברה הישראלית, על החברה הישראלית בפרספקטיבה השוואתית ועל יחסי ערבים-יהודים בישראל. הוא פיתח את המודל של דמוקרטיה אתנית ויישם אותו, ביחד עם חוקרים אחרים, על ישראל ומדינות אחרות. מאז 2003 הוא מנהל מדי שנה את "מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל".
הרב חיים סבתו הוא תלמיד חכם, מחנך וסופר ונמנה בין מייסדיה של ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, שבה הוא מלמד. חיים סבתו הוא מחברם של ספרים רבים. בשנת 2000 הוא זכה בפרס ספיר על ספרו "תיאום כוונות", תיעוד של חוויותיו במלחמת יום הכיפורים. הספר זיכה אותו בשבחים על השילוב המתקיים בו בין עברית רבנית וסגנון סיפורי המזכיר את סגנונו של עגנון. הוא זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009) וכן דוקטורט כבוד מאוניברסיטת בר אילן (2012). סבתו הוא חבר האקדמיה ללשון עברית. הרומנים שלו תורגמו לשפות אחדות. בנוסף לכך, הוא פרסם שורה ארוכה של פרסומים דתיים מלומדים.
פייסל עזאיזה הוא פרופסור באוניברסיטת חיפה , עומד בראש בית הספר לעבודה סוציאלית. פייסל מתמחה ביחסי יהודים ערבים ובנושאי רווחה, חינוך ובריאות של אוכלוסיות מיעוטים. מכהן כחבר במועצת המנהלים הבינלאומית של בתי הספר לעבודה סוציאלית IASSW. בין תפקידיו הציבוריים הרבים הוא יו"ר הועדה לקידום הנגישות להשכלה גבוהה לציבור הערבי. כיהן בעבר כראש המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה וכראש מועצה מקומית דבוריה. כמו כן הוא פעיל מרכזי בכינון וניהול פרויקטים לרווחת הסקטור הערבי, ובין השאר ייסד את "סיכוי" האגודה לקידום שוויון אזרחי. לאחרונה נבחר לתפקיד סגן יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה.
פניה עוז-זלצברגר היא פרופסור להיסטוריה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. היא עומדת גם בראש פוֹרוּם פּוזֶן לחקר מחשבה פוליטית יהודית אירופית וישראלית. היא פעילה במועצות המייעצות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ובקרן פורום העתיד גרמניה-ישראל. פניה עוז- זלצברגר שימשה פרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת מונאש ובמוסדות אקדמיים נוספים. היא חיברה מחקרים רבים בתחום התמחותה, תולדות הרעיונות והמחשבה המדינית, ובהם ישראלים, ברלין (2001) ולאחרונה (Jews and Words (2012, שאותו חיברה יחד עם אביה, הסופר עמוס עוז.
Prof. Noah Feldman is Professor of Law at Harvard Law School. He specializes in constitutional studies, with particular emphasis on the relationship between law and religion, constitutional design, and the history of legal theory. He is the author of eight books. Amongst them: "The Fall and Rise of the Islamic State" and "After Jihad: America and the Struggle for Islamic Democracy."
Dr. Yochi Fisher is a senior research fellow and director of the Advanced Studies unit at the Van Leer Jerusalem Institute. She is an historian whose research interests include religion and secularization in local contexts and in comparative perspective. Dr. Fisher heads several local and international collaborative projects – including "Religious and Political Identities: The Mediterranean Basin since 1492" with Georgetown University, and an international research group on "Religion and Secularism in Non-Western Societies: Comparative Aspects." She is the author of the 2015 volume, Secularization and Secularism: Interdisciplinary Perspectives.
דיאנה פינטו היא היסטוריונית בוגרת הרווארד המתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית וסופרת, החיה בפריס. עבודתה מתמקדת בריבוי זהויות בדמוקרטיות פלורליסטיות. בהקשר זה היא כתבה והרצתה במקומות רבים על החיים היהודים באירופה בת זמננו. בנוסף להיותה עמיתה בכירה במכון לחקר מדיניות יהודית הממוקם בלונדון, ומנהלת פרויקט "Voices for the Res Publica" של המכון, היא משמשת גם יועצת לדירקטוראט הפוליטי של המועצה האירופית בנושאי החברה האזרחית במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר. ספרה האחרון Israel Has Moved (2013), עיון תרבותי-פוליטי בתזוזות שחלו בחברה הישראלית, תורגם לצרפתית וגרמנית.
Prof. Shmuel Feiner is a professor of modern Jewish history at Bar Ilan University, the Samuel Braun Chair for the History of the Jews in Prussia and the chair of the Leo Baeck Institute in Jerusalem. His areas of historical research include processes of modernization and secularization among 18th and 19th century European Jewry, with a focus on the Jewish Enlightenment.
Haviva Pedaya, poet, author and cultural critic. She is professor of Jewish history at Ben-Gurion University of the Negev, and head of the Elyachar Center for Sephardi Heritage. She has published articles on religion, sociology, art, history, and mysticism as well as three volumes of poetry.
לא נמצאו חברי פורום
דניאל סי. קרצר מכהן כפרופסור בקתדרה ע"ש ס. דניאל אברהם ללימודי מדיניות המזרח התיכון ב-Woodrow Wilson School of Public and International Affairs באוניברסיטת פרינסטון. הוא השלים דוקטורט באוניברסיטת Columbia. במהלך הקריירה שלו בשירות החוץ האמריקני, שנמשכה 29 שנה, שימש שגריר ארה"ב בישראל ובמצרים ומילא תפקידים מרכזיים בעיצוב מדיניות ארצות הברית בתהליך השלום במזרח התיכון. על הצטיינותו בשירות הציבורי הוא זכה לעיטורים הן מנשיא ארצות הברית והן משר החוץ. קרצר הוא מחבר שותף של הספרים: Negotiating Arab-Israeli Peace: American Leadership in the Middle East (2009) ו-The Peace Puzzle: America’s Quest for Arab-Israeli Peace, 1989-2011.
Nicole Krauss has been hailed by the New York Times as "one of America's most important novelists." She is the author of the international bestsellers, "Man Walks Into a Room" (2002), "The History of Love" (2005) and "Great House" (2010). Her fiction has been published in The New Yorker, Harper's, Esquire, and Best American Short Stories, and her books have been translated into more than thirty-five languages.
יוסף קפלן הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחתן פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל לשנת 2013. הוא פרסם ספרים ומחקרים רבים בנושא תולדות היהודים בשלהי ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ההיסטוריה של הפזורה הספרדית, אנוסי חצי האי האיברי, והתסיסה הרעיונית בחברה היהודית בעידן הנאורות המוקדמת. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות באירופה ובארה"ב.
Prof. (Emeritus) George J. Kanazi born in Nazareth, Israel in 1941. Academic studies: First & second degrees: Hebrew University in Arabic Language and literature, and English language and literature, Muslim civilization. (1962-1966) Third degree: University of California, Los Angeles, (UCLA), Medieval Arabic theory of rhetoric and literary criticism, 1971. Fields of research: Arabic theory of literary criticism, Arabic poetry, shi'ite literature. Publications: Nine books on literary criticism, theory of love in medieval Arabic literature, Wine in medieval Arabic literature, and other topics. Tens of articles on various topics in medieval Arabic literature.
נסים קלדרון הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת ב גוריון. הוא נולד בתל-אביב בשנת 1947, ולאחר שירותו הצבאי למד ספרות עברית ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, וקיבל תואר דוקטור. פרופ' קלדרון פרסם שבעה ספרים בנושא הספרות העברית החדשה, ריבוי התרבויות של הישראלים והזיקה בין שירה עברית לבין מוסיקה פופולארית. הוא ערך כתבי עת ספרותיים, ניהל ומנהל אירועים ספרותיים ומוסיקאליים, ואחראי על פרויקט הפעילות הקהילתית מטעם אוניברסיטת בן גוריון. הוא מסיים בימים אלה ביוגרפיה של מאיר אריאל.
José Casanova is one of the world's top scholars in the sociology of religion. He is a professor at the Department of Sociology at Georgetown University, and heads the Berkley Center's Program on Globalization, Religion and the Secular. He has published works in a broad range of subjects, including religion and globalization, migration and religious pluralism, transnational religions, and sociological theory. His best-known work, Public Religions in the Modern World (1994), has become a modern classic in the field and has been translated into five languages, including Arabic and Indonesian. In 2012, Casanova was awarded the Theology Prize from the Salzburger Hochschulwochen in recognition of life-long achievement in the field of theology.
Prof. Tamar Ross is a professor of Jewish Philosophy at Bar Ilan University and considered one of the world's greatest experts on religious feminist philosophy. She is the author of books and articles on Jewish ethics and theology, contemporary issues in traditional Jewish thought, philosophy of halakha, and Orthodox Jewish feminism.
נתן שרנסקי, אחד מאסירי ציון המוכרים ביותר, מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית. שרנסקי הנהיג את מאבקם של יהודי ברית המועצות לשעבר לעלות לישראל. מאוחר יותר הקים את מפלגת "ישראל בעלייה" ושירת בארבע ממשלות כשר וכממלא מקום ראש הממשלה. הוא מחברם של שלושה רבי מכר בהם "לא אירא רע" (1999) אשר תורגם למספר שפות, וקיבל את מדליית הכבוד של הקונגרס האמריקני (1986), ואת המדליה הנשיאותית לחירות (2006).
ובל שרלו הוא רב אורתודוקסי ציוני. הוא מייסד ישיבת אמי"ת אורות שאול, ועומד בראשה. הרב שרלו נמנה גם בין מייסדי ארגון צהר שמבקש לבנות גשרים בין העולם הדתי לעולם החילוני. הוא מומחה לאתיקה, וחבר בוועדות אתיות שונות של מדינת ישראל כגון ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים וגנטיים בבני אדם, וחבר בנשיאות מועצת העיתונות. בנוסף לכך הוא עומד בראש תחום אתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים. הרב שרלו הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים העוסקים במוסר ציבורי ובהחייאת התורה בחברה בת זמננו. הוא נודע בתשובותיו לשאלות בהלכה באתרי האינטרנט הפופולריים "מורשת" ו"כיפה".
Prof. Mati Steinberg specializes in Palestinian national thought and issues of Islamic fundamentalism. For many years he held senior positions in the field of research intelligence. From 1996-2003 he served as an advisor to heads of Israel's security services. Prof. Steinberg is a researcher in the Israel Democracy Institute's Amnon Lipkin-Shahak Program on National Security and Democracy.
לא נמצאו חברי פורום
מר פרס היה ידיד אמת של הספרייה הלאומית ושימש כיו"ר כבוד של הפורום הבינלאומי.
לעמוד לזכרוהספרייה הלאומית מודה לקרן דוד ברג על תמיכתה בכינוס השני של הפורום הבינלאומי